צילומים

ישנם שני סוגים עיקריים של צילומי רנטגן לשיניים:
אינטראורלי (מבפנים הפה, כמו צילום נשך ופריאפיקלי) ו-אקסטראורלי (מבחוץ, כמו פנורמי, CBCT),
כשכל סוג נותן תמונה שונה – מהפרט הקטן (עששת בין השיניים) ועד לתמונה רחבה (הלסתות, מפרקי הלסת והשתלות),
עם טכנולוגיות דיגיטליות מודרניות שמפחיתות קרינה ומשפרות איכות.

צילומי רנטגן אינטראורליים (תוך-פה):

צילום נשך (Bitewing): מראה שיניים עליונות ותחתונות באזור מסוים, מצוין לאיתור עששת בין השיניים, אבנית ונסיגת חניכיים.
צילום פריאפיקלי (Periapical): מציג שן בודדת או קבוצת שיניים קטנה, כולל השורש והעצם שסביבו, לזיהוי בעיות שורש או עצם.
צילום סטטוס (Full Mouth Series): אוסף של צילומים פריאפיקליים ונשכים לסקירה מקיפה של כל השיניים והמבנים הסמוכים.

צילומי רנטגן אקסטראורליים (חוץ-פה):

צילום פנורמי (Panoramic): תמונה רחבה של כל הפה, הלסתות ושיני הבינה, שימושי לתכנון אורתודונטי.
צילום CT (Cone Beam CT): הדמיה תלת-ממדית מפורטת של עצמות הפנים והלסת, חיוני להשתלות שיניים, ניתוחים מורכבים והערכת עצם.
צילום צפלומטרי (Cephalometric): צילום פרופיל של הראש והפנים, בעיקר בתחום האורתודונטיה

טכנולוגיות מתקדמות:

רדיוגרפיה דיגיטלית: מחליפה פילמים מסורתיים, מקטינה קרינה ומאפשרת שיתוף קל.
מכשירי CBCT: הדמיה תלת-ממדית לדיוק מרבי, עם חשיפה מופחתת לקרינה יחסית ל-CT רפואי רגיל.

בחירת הצילום תלויה במטרת האבחון, כאשר CT וצילום פנורמי משמשים למקרים מורכבים, וצילומי נשך ופריאפיקליים לאבחון נקודתי.